טיפים למניעת מריבה הרסנית

נודה על האמת, מריבות הן תופעה רווחת בכל שדרות הציבור באופן יומיומי. לא פעם גולש ויכוח לשיח אלים, פיזי או מילולי, והופך למריבה הרסנית. פיתוח שיח מכבד הוא, לעיתים מזומנות, ההבדל בין המשך הקשר הזוגי לבין הרס המערכת הזוגית. ואכן, מערכות יחסים רבות מאד מגיעות לקיצן על רקע זה, או אף גרוע מכך: התמשכות רבת שנים של מערכת יחסים רעילה. לכן, מריבות שאינן מטופלות בצורה "נכונה", עלולות להיות מסלול ההתרסקות של הקשר הזוגי.

הרבה פעמים, כאשר פונים אלי, אני מסבירה שמריבה איננה בהכרח הרסנית. היא אפילו יכולה להיות גם ערוץ חשוב לניקוז של הרעלים המצטברים בקשר הזוגי. הטיפים שאני מציעה כאן נועדו לסייע בדיוק בנקודה זו.

ציפיות הדדיות לא מתואמות

עצם השהות עם בן-אדם במשך שעות רבות מדי יום, שנה אחר שנה ושיתוף בכל הנושאים החשובים של החיים, בית, כלכלה, כספים, ילדים, יחסי מין ועוד ועוד, מייצרים "הזדמנויות" לחילוקי דיעות, כעסים ומריבות.
הגורם הבסיסי הוא ציפיות הדדיות לא מתואמות. הסיבה לכך היא פשוטה: אנחנו לא נולדים ב"שטאנץ" אחד. כל אחד מאיתנו הוא עולם בפני עצמו. כל אחד מאיתנו נולד וגדל בתנאים שונים מאשר בן או בת הזוג – כולל אנשים שגדלו באותה עיר ואפילו שכונה.
כל אחד מאיתנו חווה חויות בצורה אחרת כתוצאה מחינוך אחר בבית, בבית הספר ובמסגרות חברתיות לאורך כל הדרך. ההשפעות הן אינדיבידואליות ולכן כל אחד מאיתנו הוא "עותק" יחיד ועולם בפני עצמו, גם אם נדמה לנו שמצאנו בבן, או בת הזוג, את "הנשמה התאומה" שלנו.
על רקע זה מובן למה מתברר אחרי החתונה שיש חילוקי דיעות לגבי דברים שונים שעולים במסגרת החיים המשותפים. מכאן ועד לרגע שבו מתחילות מריבות קלות, או קשות, הדרך קצרה יותר או קצרה פחות בהתאם לאישיות של כל אחד מבני הזוג.
הבעיה היא לא המריבה עצמה, שהיא ביטוי של חילוקי הדיעות, אלא האופן שבו היא מנוהלת: עלבונות גלויים, או סמויים, "עקיצות", שכביכול לא פוגעות אבל למעשה פוצעות ומכאיבות שכאשר הן מצטברות, הן מערערות את הקשר מן היסוד.

לפתוח ערוץ תקשורת חיובי

חשוב להבין, שמריבה לא חייבת להיות בסיגנון של מה שתיארתי קודם. היא יכולה להיות במקום זאת ערוץ תקשורת חיובי. זה יכול להיות זמן מצויין לדיון חשוב בונה ומחזק – שבו אפשר לבטא הרצונות שלנו

בגלוי ולא בצורה מעורפלת, להעלות טענות כלפי ההתנהלות של הצד השני ולבקש לשנות דברים שלא נוח לנו איתם בהתנהגותו של הצד השני.

האופן שבו אני מתייחסת למריבה, הוא אם כן הפוך מהתפיסה הרווחת של מריבה, כלומר של "קרב" מילולי, ייצרי ופוגעני. אני סבורה, שבמקום שיגור פצצות של כעס ועלבונות כלפי הצד השני, ניתן לנהל מריבה ממקום של כבוד – דבר שישיג תוצאות מצויינות, כלומר יתקן פגמים בהתנהלות.

גם לריב "נכון" צריך לדעת

של כל אחד משני הצדדים ומצד שני ישמר את הקשר כמסגרת בריאה שתורמת לשני הצדדים. לעומת זאת, הטחת האשמות תגרום לצד המותקף לתקוף בחזרה ולהעלות האשמות משלו – הדרך תהפוך מהר מאד למידרון חלקלק שסופו הרס מערכת היחסים.

ההמלצה שלי היא שבמקום מריבה אלימה (גם צעקות ועלבונות הם אלימות) לנהל מריבה בריאה. לנהל שיחה פתוחה וישירה, בלי עקיצות ובלי עלבונות – לא גלויים ולא סמויים – שבה יתבקש הצד השני לשנות את האלמנט המכעיס בהתנהגותו, כדי "לעשות טוב" למבקש ולא כהתרסה נגדו. כך למשל אם נגיד "הייתי רוצה שלא תזרוק את הבגדים בכל מקום…", במקום "נמאס לי לראות את הבגדים שלך בכל מקום", זה יהיה הרבה יותר קל לצד שנגדו נטענת הטענה להענות לבקשה – שכן היא לא מעליבה, היא לא פוגענית והיא נאמרת באופן שקל להענות לה.

בצעו פעילות זוגית משותפת

לאורך זמן נוצרת שחיקה ביחסים, כמו בכל דבר אחר
בחיים. משום כך אסור להניח לשיגרה הנוצרת, בה לכל אחד יש תפקיד במסגרת המשפחתית, אך אין בה זמן

עבור הקשר הזוגי עצמו. חשוב מאד ליצור באופן מתוכנן זמן שמוקדש לקשר הזה ולטיפוחו. זה יהיה הזמן שבו נוכל לדבר "כמו פעם", בלי הלחץ המיידי שבתוך הבית. ניתן יהיה לדסקס על ענייני היום, הבית, הילדים, העבודה מתוך קירבה רגשית וגופנית ובלי הסחות הדעת של טלפונים, ילדים ושאר הדברים הדורשים את תשומת הלב בתוך הבית.

מכאן, שחשוב מאד ליצור את מסגרת הזמן הזוגית כדי לעודד ולתמוך בקשר הזוגי. גם את המריבות הבריאות ניתן לנהל בתוך המסגרת הזו. הטענות וחילוקי הדיעות יכולים לעלות כאן בצורה ממותנת יותר ומפוייסת עם פנאי להתייחס אליהן בלי איבה ובלי סיגנון מתלהם. באופן זה, במקום שמריבה תהיה חבלה קשה בקשר הזוגי, יכול הניהול הנכון של המריבה להפוך לגורם חיובי שמנקה את המשקעים השליליים ומאוורר את חילוקי הדיעות.

כללים לניהול מריבה חיובית

  • מספר כללים פשוטים שימנעו הפיכת חילוקי דיעות למריבה מכוערת:
  • המנעו מתגובה מיידית – תנו לכעס לשכוך ואז תוכלו לראות את התמונה ממקום רגוע וסלחני יותר.
  • המנעו מלריב בנוכחות ילדים – זה יפגע בהם ובכם בטווח המיידי וישאיר משקעים בטווח הארוך.
  • אל תערבו הורים ואל תטיחו האשמות כלפי הורי בן או בת הזוג.
  • המנעו ממריבה בנוכחות אחרים – זה יחמיר את אופן ההתבטאות ויעליב את הצד השני כך שיהיה קשה לחזור ממנו.
  • המנעו מעלבונות – המילים אולי ישכחו אבל הפגיעה תשאר.
  • נהלו את המריבה לא בבית אלא במקום מרגיע ונעים.