זכות הבחירה

זכות הבחירה היא זו שמייחדת אותנו מכל שאר היצורים. הנה סיפור חיים אמיתי שהתוסף לסיפורי חיים רבים שאלמלא הייתי נומרולוגית לא הייתי מתוודעת אליו לעולם.

לפני כחמש שנים והיא בת 32 ראיתי אותה לראשונה. בטלפון נשמע קולה בהול מתוח ונואש: "את חייבת לקבל אותי"!

אני זוכרת שאמרתי: "אני מתנצלת, השבוע אני מלאה אם תרצי נפגש בשבוע הבא". היא לא ויתרה. "אני חייבת לראות אותך. אחכה כמה זמן שתרצי… בבקשה…".

לא יכולתי לסרב לקול הנואש והיא הגיעה ממרחקים.זכות הבחירה

ליבי יצא אליה כשהתבוננתי בה מעבר לשולחן. האומללות, הבלבול והסבל ניכרו היטב על פניה. היא נראתה עייפה מאד וחסרת אנרגיה.

"בואי נתחיל מהחדשות הטובות", אמרתי שלא כדרכי, כדי לעודד את רוחה.

"מה כבר יכול להיות טוב? הכל קטסטרופה".

"היה קטסטרופה", תיקנתי. "תנשמי עמוק. עוד שנה נגמרת הקטסטרופה ואת עוברת לשנים שונות לחלוטין".

"זה סבוך יותר ממה שאת יודעת", השיבה.

"ועדיין הכל עומד להסתדר. יש לך את זכות הבחירה. תבחרי נכון ואת כבר תהיי על הסוס", השבתי בביטחון.

גרושה, שלושה ילדים, ללא השכלה ומתגוררת בישוב קטן בו כולם יודעים הכל על כולם. מצוקתה הכלכלית, לאחר לאחר גירושיה, אילצה אותה לחפש משרה נוספת.

זכות הבחירה – לפעמים היא הרסנית

"מהר מאד מצאתי משרה בפחות משכר מינימום ומיד התיידדתי עם בחורה מאד 'נחמדה' החיבור בינינו היה מידי" אמרה, "אך, מהר מאד התברר לך שהחיבור הוא לא חיבור חברי או ידידותי גרידא אלא, חיבור אחר חיבור מבלבל ומפתיע – חיבור הרסני" המשכתי את דבריה.

"יש מספר שקיים בתעודת הזהות שאני רוצה לברר אותו, את יכולה לא לענות", אמרתי והישרתי אליה מבט.

"תשאלי הכל, כל מה שאת רוצה", השיבה בקול מתוח.

"מוזר לי", אמרתי,  "אין אצלך מספרים שקובעים שיש לך נטייה לאהבת נשים ובכל זאת קיים מספר שמצביע על קשר מיני בינך לבין הבחורה. האם… היה לך קשר כזה איתה"?

עיניה נפערו והיא השיבה בשקט, "חשבתי בדרך אלייך אם תעלי על זה".

"הדברים כתובים בצורה מפורשת. אני לא יכולה להתעלם ולהגיד 'לא ראיתי'. אבל, כדי לפרוח מחדש את חייבת מידית לעזוב את העבודה ולנתק איתה קשר. הרינונים במושב שלך כבר התחילו ואת נמצאת במצב בעייתי. שנה לא קלה לפנייך".

זכות הבחירה – הדרך הנכונה

לפני שבועיים ישבה מולי בוטחת, מאושרת, שונה כל כך מהדמות מוכת התלאות שנחרתה בזיכרוני.

"אני זוכרת שבדרך ממך הביתה בכיתי ברכבת כל הדרך. לא ידעתי מה לעשות. המילים שלך צילצלו באוזניים שלי כל הדרך: 'בשנה הבאה את הולכת ללמוד שם תתחיל ההצלחה שלך, אל תוותרי לעצמך זה הצאנס שלך. קחי הלוואה. לא תצטערי עליה. הגעת לנקודה שיש לך את זכות הבחירה לאן הולכים החיים שלך. קחי את ההזדמנות". וזה בדיוק מה שעשיתי. הלכתי ללמוד בווינגייט. וכמו שאמרת, בגיל 36 פגשתי מישהו. לא סתם מישהו, בחור צעיר ממני", צחקה, "אבל לא הרבה יותר צעיר, בן 32. שם זה התחיל. הוא נהדר, הוא נמרץ ומאמין בי כמו שאף אחד אף פעם לא האמין בי. הוא דוחף אותי כל הזמן להגשים את עצמי. אני מרגישה כאילו קיבלתי גלולת אנרגיה, כאילו התעוררתי לחיים חדשים היום אני יודעת שאני מסוגלת לטרוף את החיים".

 זכות הבחירה – סוף טוב הכל טוב

חייכתי אליה מוקסמת. "אני כל כך שמחה", "אבל איך נגמרה הפרשיה ההיא…"?

היא חייכה וניצוץ ממזרי הבזיק בעיניה. "היה שם משבר גדול מאד לא אשקר. היא ניסתה לפתות אותי בכל מיני דרכים. קינאה שאני לומדת, טענה שהשתנתי ואפילו איימה לחשוף את הקשר ביננו. הקשר הזה הפך לקשר חונק ומעיק. ידעתי שאני חייבת לחתוך אותו. המילים שלך ליוו אותי 'הכל יסתדר תהיי חזקה'. למזלי הלימודים יצקו לחיי תוכן חדש, למרות הקושי והמשבר הגדול שהיה בפרידה.

"ועכשיו מגיע החלק הכי טוב בחייך", אמרתי, "את והחבר עוברים יחד לעיר אחרת מקימים מועדון ספורט שכנראה יתפתח בעתיד לרשת. קחו בחשבון, אם לא אמרתי לך אז, שבעוד שלוש שנים שניכם עוזבים כנראה את הארץ".

היא חייכה חיוך גדול. "דיברנו על זה", אמרה כשקמה ממקומה וחיבקה אותי חיבוק גדול. "ושתדעי לך, לא אשכח אותך בחיים".