אני אוהב אותך, אני כבר לא

"אני אוהב אותך, אני כבר לא". זהו המשפט שבו עסק  משאל, שהתפרסם

לא מזמן, או יותר נכון, עד כמה בני זוג ממשיכים להגיד זה לזה,

כל יום, את המשפט הזה. המישאל, למרבה הצער, גילה אמת

די עצובה, שאצל אנשים נשואים, ככל שעובר הזמן, נחלש הרצון

לבטא במילים "אני אוהב" אני אוהבת אותך". דווקא אותה אהבה

חזקה, שבלעדיה לא היו מתחתנים, לא מצליחה להוציא מהם, 

אחרי 5 ואחרי 10 שנים, את המילים הכל כך יפות האלה.

המישאל הזה, נערך אמנם בבריטניה, אבל הוא די מבטא את מה

שקורה בכל החברות המערביות, כולל החברה שלנו. במישאל הזה

התברר,  שבניגוד למה שהיינו חושבים, שאנשים נשארים יחד בגלל האהבה

יש התרופפות בחוזק של הרגש הזה והנושא הזה נעשה עוד יותר

בעייתי אצל בני-זוג שנשואים עשרות שנים. 

אני אוהב אותך, אני כבר לא. איך מונעים התרחקות בתוך הקשר הזוגי?

איך מונעים התרחקות? מונעים אותה עוד בהתחלה.

מדוע זה קורה, זה דווקא הגיוני, כי אולי יש עייפות בתוך המערכת,

שיעמום שלפעמים גם מביא לפזילה אל מחוץ למערכת הזוגית.

אין לשכוח גם שהחיים הם דינמיים ומה שהיינו בתחילת הקשר הם

לא מי שאנחנו אחרי שנים רבות. זה נכון שה"ביחד" יוצר קשר שאין

עם אנשים אחרים, שיש אינטרסים משפחתיים משותפים, ילדים

משותפים ועוד ועוד, אבל מה שמשתנה או עלול להשתנות הוא האופן

שכל אחד מהצדדים רואה את האינטרסים המשותפים, את האופן שבו

מחנכים את הילדים, את מידת העניין שיש לכל אחד מהם בקריירה

האישית. ברור גם שההתפתחות של בני הזוג היא אינדיבידואלית, יכולים

להפתח פערים גדולים בהשכלה, כאשר צד אחד לומד והשני נשאר באותו

מקום – ובסופו של כל דבר כל אחד מן המרכיבים האלה יכול לגרום

לשינויים גדולים מאד באופן שבו כל אחד מהצדדים רואה את החיים, כולל

החיים המשותפים – שבסופו של דבר מתבטאים, כפי שהמישאל שהזכרתי,

בחוסר רצון, או עניין להגיד "אני אוהב אותך", או אני אוהבת אותך".

גם אם הכל נראה מאד הגיוני, עדיין אי-אפשר שלא להרגיש צביטה בלב

שזה מה שקורה להבטחה הגדולה שהיתה בזמן הכניסה לקשר המחייב

הזה של נישואין.

אני אוהב/ת אותך – מסקנות

המסקנות שאנו צריכים להסיק הן די ברורות: אין שום דבר ברור מאליו,

כולל מערכות זוגיות. כדי לשאוף ולשמר על מידה גבוהה של חיוניות

הקשר, (ברור שאת החיוניות הראשונית, של תחילת הדרך, זו שאיפה לא

ריאלית) חייבים לגלות עירנות בלתי פוסקת, להיות קשובים זה לצרכים של

האחר ולהמשיך ולתחזק בקפידה את הקשר הרגשי ע"י פעילויות משותפות,

פיתוח עניין בנושא או נושאים משותפים ולדאוג לזמן-איכות על בסיס קבוע – וכן,

לא להפסיק להגיד "אני אוהב/ת אותך"!

אני אוהב אותך, אני כבר לא – אפשר לדעת מראש

מסקנה אחרת, חשובה מאד, היא לדעת מראש עם מי אנחנו קושרים את חיינו

למשך שנים רבות.  הדרך לעשות זאת היא לדעת לקרוא את העתיד. דרך אחת

היא לעשות מחקר מקיף על בן או בת הזוג לעתיד, כולל הרקע האישי, ההרגלים,

השאיפות, היכולות, מידת הנאמנות, התכונות האישיות ועוד ועוד – וכל זה עדיין

לא מבטיח שבעתיד לא יהיו שינויים, כפי שציינו, בהעדפות, בשאיפות ובהתנהגות.

כדי לדעת באמת עם מי אנו קושרים את חיינו אנו צריכים לדעת את העתיד – ואת זה

ניתן לעשות ע"י שירטוט של המפה הנומרולוגית של האדם, מאחר שבסופו של דבר,

הכל כתוב כבר במספרים ברורים: מי מתאים לך, מי יתמיד באהבתו אליך לאורך כל

הדרך וממי צריך להזהר.  

כדי לקבל את מפת העתיד שלך אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר,

                         לטלפון 052-3-500544

             או לשלוח אלי מייל ואשמח לעמוד לרשותך.